#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יג. 1 עבד עברי ורוצח כשחוזרים האם חוזרים לשררה שהיו בהם ומנין?	"בעבד עברי כתיב &quot;ושב אל משפחתו ואל אחוזת אבותיו ישוב&quot; ר' יהודה אמר לאחוזת אבותיו שם ולא למה שהחזיקו אבותיו, ור&quot;מ אמר 'אבותיו' כאבותיו, וחוזר לשררה שהחזיקו.<p dir=""rtl"">כיוצא בו בגולה נחלקו &quot;ישוב הרוצח אל ארץ אחוזתו&quot; ר&quot;י סבר לארץ אחוזתו שב ולא למה שהחזיקו אבותיו, ור&quot;מ סבר הוקש שיבה שיבה לעבד עברי ושב למה שהחזיקו אבותיו.</p>"	מכות יג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יג: 1 חייבי כריתות ומיתות ב&quot;ד האם חייבים גם מלקות ומנין?	"ר' ישמעאל: בין חייבי כריתות ובין חייבי מיתות ב&quot;ד ישנם בכלל מלקות ארבעים שנאמר &quot;אם לא תשמור לעשות את כל דברי התורה הזאת והפלא ה' את מכותיך&quot; והפלאה זו היא מלקות כמו שנאמר &quot;והפילו השופט והכהו לפניו&quot; {מכל מקום דוקא דומיא דלאו דחסימה, ולא אם לא שומר מצות עשה, או לאו הניתק לעשה, או לאו שאין בו מעשה}. רבא סבר שאם התרו בו למלקות ולמיתה ודאי שאינו לוקה ומת, אלא שאם התרו בו למלקות ס&quot;ל לר&quot;י שלאו שניתן להזהרת מיתת ב&quot;ד לוקים עליו.<p dir=""rtl"">ר&quot;ע וכן סתם מתניתין: חייבי מיתות ב&quot;ד אינו מת ולוקה דכתיב &quot;כדי רשעתו&quot; משום רשעה אחת אתה מחייבו וא&quot;א מחייבו משום ב' רשיעות [ור&quot;י ס&quot;ל שמלקות ומיתה אין זה שתי רשעיות אלא מיתה אריכתא]. אבל חייבי כריתות לוקים, ר' שמואל בר רב יצחק (יתכן בשם רבי אבהו) ביאר דדוקא ברשעה המסורה לב&quot;ד הכתוב מדבר, רבינא אמר כיון שאם עשו תשובה ב&quot;ד של מעלה מוחלין להם אין זה ודאי שתי רשעיות ולוקים. רבא אמר דהכי בהתרו בו למלקות, וס&quot;ל שלאו שניתן להזהרת מיתת ב&quot;ד אין לוקים עליו, אבל חייבי כריתות לא נצרך הלאו לכרת {שהרי פסח ומילה יש כרת בלא לאו} והוא למלקות.</p><p dir=""rtl"">ר' יצחק: אף חייבי כריתות אין לוקים דלכן יצא כרת באחותו לדונו בכרת ולא במלקות [חכמים סוברים שהכרת באחותו נצרך כדי לחלק]</p>"	מכות יג:		
